סיבוכי סוכרת

סיבוכי סוכרת ארוכי טווח: נובעים כתוצאה מרמות גבוהות של גלוקוז בדם – היפרגליקמיה.

סיבוכי סוכרת קצרי טווח: נובעים בדרך כלל מרמות נמוכות של גלוקוז בדם – היפוגליקמיה.

היפרגליקמיה חמורה עלולה להוביל לחמצת קטוטית סוכרתית בקרב חולי סוכרת מסוג 1 או למצב היפרגליקמי היפראוסמולרי אצל אנשים עם סוכרת מסוג 2.

מהם סיבוכי סוכרת?

ללא תפקוד תקין של אינסולין, הסוכר מצטבר בדם ומביא להרס של כלי הדם. עם הזמן, הדבר גורם לנזק נרחב לאיברים ולרקמות וכתוצאה מכך להתפתחות של סיבוכי סוכרת שונים. את רוב סיבוכי הסוכרת אי אפשר לאבחן ובעיקר להרגיש עד שהמחלה נמצאת כבר בשלב מתקדם.

אינסולין הוא הורמון הדרוש להמרת סוכר לאנרגיה, וסוכרת היא מחלה כרונית שבה הגוף אינו מייצר מספיק אינסולין או שאינו יכול להשתמש באינסולין שהוא מייצר בצורה יעילה.

סיבוכי סוכרת לטווח הארוך – הם:

• קרדיומיופתיה סוכרתית: נזק ללב 

חולי סוכרת נמצאים בסיכון מוגבר לפתח אי-ספיקת לב, עקב רמות גבוהות של סוכר בדם. קיים סיכון לנזק ישיר בתאי שריר הלב. מחלת סוכרת מאיצה טרשת עורקים ולחץ דם גבוה מעמיס על הלב.

כיצד לטפל ולמנוע בעיות לב? שמירה על רמות סוכר תקינות בדם, איזון לחץ דם, טיפול בדיסליפידמיה, הפסקת עישון, תרופות: מעכבי SGLT2,שנמצאו יעילים במניעה ובטיפול באי-ספיקת לב בחולי סוכרת, אורח חיים בריא: שמירה על משקל תקין, מעקב רפואי קבוע.

• נזק לראייה – רטינופתיה סוכרתית

נזק לעיניים כולל מצבים כמו רטינופתיה סוכרתית, גלאוקומה וקטרקט, עלול להוביל לפגיעה בראייה או לעיוורון. סוכרת היא גורם משמעותי לבעיות ראייה ואף לעיוורון במבוגרים, במיוחד במדינות מפותחות. היא משפיעה על העיניים במספר דרכים:

1. פגיעה בכלי הדם הקטנים של הרשתית (רטינופתיה סוכרתית).
2. הגברת הסיכון לעכירות העדשה (קטרקט).
3. העלאת הסיכון ללחץ תוך-עיני מוגבר (גלאוקומה).

הנזק העיקרי נגרם לרשתית, החלק האחורי של העין האחראי על קליטת האור והעברת המידע החזותי למוח. רמות גבוהות של סוכר בדם לאורך זמן פוגעות בכלי הדם הקטנים המזינים את הרשתית, מה שעלול להוביל לדליפות, חסימות, או צמיחה של כלי דם חדשים ולא תקינים. אפשר למנוע את הנזק על ידי שמירה על רמות סוכר תקינות בדם, איזון לחץ הדם ורמות השומנים בדם, ואימוץ אורח חיים בריא וביקור אצל רופא עיניים לפחות פעם בשנה לבדיקה מקיפה.

"רטינופתיה סוכרתית" פוגעת בכלי הדם הזעירים ברשתית, אותו מסך קולט האור בעינינו. היא מביאה עמה שורת בעיות: החל מנפיחות במרכז הראייה, דרך לחץ מוגבר בעין שעלול להוביל לגלאוקומה, ועד לתרחישי אימה כמו דימומים פנימיים או אפילו היפרדות של הרשתית כולה.

למידע נוסף על רטינופתיה סוכרתית לחצו כאן

• נוירופתיה סוכרתית – נזק למערכת העצבים

נזק עצבי או נוירופתיה, היא סיבוך סוכרת נפוץ נוסף, שיכול לגרום למגוון תסמינים. מכאב וחוסר תחושה בגפיים ועד לבעיות עיכול, בדרכי השתן ובלב. סיבוך זה עלול להוביל גם לאובדן תחושה בכפות הרגליים, מה שמגביר את הסיכון לפצעים וזיהומים בכפות הרגליים שלא יורגשו ולא יטופלו בזמן. אפשר למנוע את המצב על ידי בדיקות סדירות ועקביות ותמיד לעקוב אחרי כפות הרגליים.לנקות אותן ולעשות בדיקה יומית של התחושה של כפות הרגליים

דמיינו את מערכת העצבים כרשת תקשורת מורכבת. עכשיו, תארו לעצמכם את הסוכרת כהאקר ערמומי, המחבל בקווי התקשורת הללו. זוהי "נוירופתיה סוכרתית" – שם מפוצץ לתופעה מטרידה שמשבשת את השיחה בין המוח לגוף.

התסמינים הם החל מתחושת שריפה מסתורית, דרך עקצוצים מעצבנים, תחושת נמלים מדומיינות המטיילות על העור, ועד להירדמות של איברים שלמים. במקרים קיצוניים, זה כמו לנסות להזיז בובת חוטים עם חוטים קרועים – הגפיים פשוט מסרבות לשתף פעולה.

שיטת אבחון יעילה היא:

לאבחון מעמיק, הנוירולוג הוא המומחה שלכם. הוא ישלוף את ה-EMG – מכשיר שמודד את מהירות ה"צ'אט" בין העצבים. ויש אפילו טכנולוגיה חדשה שמתמקדת בסיבי העצב הדקיקים ביותר, כמו מיקרוסקופ לרשת העצבית. בסופו של דבר, ההתמודדות עם נוירופתיה סוכרתית היא כמו ניווט בשדה מוקשים עצבי. אבל עם הכלים הנכונים, ידע, והרבה סבלנות, אפשר למצוא את הדרך הבטוחה דרך השדה המאתגר הזה.

אז מה עושים? 

• איזון קפדני של הסוכרת הוא שם המשחק.
• צמחי מרפא: כמו קרם קסמים לילי שמרגיע את העצבים הסוערים.
• קנביס רפואי במקרים קשים. זו כבר לא בדיחה של היפים.

למידע נוסף על נוירופתיה סוכרתית לחצו כאן

• פצעי לחץ – כיבים

פצעי לחץ הם נזקים לעור ולרקמות שמתחתיו, הנגרמים כתוצאה מלחץ ממושך על אזור מסוים בגוף. הם מתפתחים כאשר אדם נשאר ללא תזוזה לפרק זמן ארוך, בין אם בשכיבה או בישיבה. באזור הפגוע, רקמת העור הרכה נלחצת בין משטח קשיח (כגון מזרן, מיטה או כיסא) לבין עצם, מה שמוביל להיווצרות אזור של נמק.

זרימת דם לקויה ונזק עצבי בכפות הרגליים מגבירים את הסיכון לכיבים, פצעים מזוהמים ובמקרים חמורים לכריתת רגל. הטיפול בפצעי סוכרת הוא קריטי. טיפול יעיל בפצעי סוכרת, כולל מעקב קבוע. ניקוי ושימוש בתחבושות או אנטיביוטיקה לפי הצורך, הוא חיוני למניעת זיהומים.

אוכלוסיות בסיכון גבוה לפתח פצעי לחץ כוללות מאושפזים המרותקים למיטה, קשישים המוגבלים בתנועה (בבית, במוסדות סיעודיים או בבתי אבות), וחולים עם פגיעות חמורות המגבילות את תנועתם לתקופות ארוכות, כמו נפגעי טראומה ובמיוחד אלו עם פגיעות בחוט השדרה.

פצעי לחץ מהווים אתגר רפואי משמעותי מכיוון שרבים מהם קשים לריפוי. הם עשויים להחלים באיטיות רבה, או להפוך לכרוניים ולהישאר לאורך כל חיי המטופל. חשיבות המניעה והטיפול בפצעי לחץ היא קריטית: הם עלולים לעכב את תהליך השיקום של מטופלים במצב אקוטי, ולהוות מקור לזיהומים מסוכנים, כולל זיהומים בעצמות. במקרים חמורים, סיבוכים אלה עלולים אף להוביל למוות.

למידע נוסף על טיפול בפצעי לחץ לחצו כאן

• כריתת כף הרגל – רגל סוכרתית

קטיעות גפיים הוא אחד הסיבוכים החמורים ביותר הקשורים לסוכרת. והוא נוצר עקב 'כף רגל סוכרתית'. מצב שבו פצעי סוכרת אינם מחלימים עקב מחלת כלי דם היקפית. זה עלול להוביל לנמק, ובסופו של דבר לקטיעה.

כיצד מטפלים ומתמודדים עם הבעיה?

לחולי סוכרת מומלץ לשמור על היגיינת רגליים קפדנית באמצעות בדיקות עצמיות יומיות. זה כולל רחיצה, ניקוי וייבוש יסודי של הרגליים, רחצה במים עד 37 מעלות, לבישת גרביים גם בבית, הימנעות מהליכה יחפה, לחות יומיומית, גזירת ציפורניים ישר, והתייעצות עם רופא באופן מיידי אם נמצאים סימנים כלשהם לנזק ברגל, כמו בצקות או נפיחות. מומלץ להשתמש במדרסים מתאימים ונעליים גדולות כדי למנוע פצעי לחץ.

כיב כרוני כבר לא גזר דין מוות לרגל. יש טיפולים מתקדמים: תאי לחץ, ויטמינים, ואקום, ואפילו צינתורים לרגליים. בסופו של דבר, המלחמה נגד כריתות רגליים בסוכרת היא כמו משחק שחמט. כל צעד חשוב, כל החלטה קריטית. אבל עם ערנות, טיפול נכון, וטכנולוגיה מתקדמת, אפשר לנצח את המשחק הזה. כי בסוף, זה לא רק על לשמור על הרגליים – זה לשמור על החיים עצמם.

• נזק לכליות – נפרופתיה סוכרתית

פגיעה בתפקוד הכליות, המכונה "נפרופתיה סוכרתית", היא אחת ההשלכות החמורות של מחלת הסוכרת. תופעה זו עלולה להחמיר עם הזמן ולהוביל לכשל כלייתי מוחלט. המצריך טיפולי דיאליזה או השתלת כליה.הכליות ממלאות תפקיד מכריע בסינון הדם והמרת פסולת ומים עודפים לשתן לצורך הפרשה. סוכרת פוגעת בכלי הדם הקטנים בתוך הכליות, ופוגעת בהדרגה במערכת סינון הדם ובתפקודי הפרשת השתן שלהן.

רמות חלבון גבוהות יותר בשתן מעידות על נזק חמור יותר בכליות. נזק בכליות מתקדם באיטיות ובדרך כלל הופך לתסמין סוכרת כעשר שנים לאחר אבחון הסוכרת. ניתן לזהות נזק לכליות בשלב מוקדם שנים לפני שנגרם נזק משמעותי באמצעות בדיקת אלבומין, בדיקת שתן לחלבון. שליטה לקויה ברמות הסוכר בדם, עישון והשמנת יתר מגבירים את הסיכון לנזק לכליות

כיצד מתמודדים ומטפלים? מעקב אחר רמות החלבון אלבומין בשתן הוא כלי חיוני לזיהוי מוקדם של פגיעה כלייתית אצל חולי סוכרת. נוכחות חלבונים בשתן מעידה על כשל בתהליך הסינון הכלייתי. ככל שהמחלה מתקדמת, כך עולה ריכוז החלבון בשתן. מכיוון שהתופעה אינה מלווה בתסמינים מורגשים, חשיבות הבדיקות התקופתיות היא קריטית.

במערכת הבריאות הישראלית, בדיקת אלבומין בשתן הפכה לנוהל מחייב בכל קופות החולים, ומבוצעת אחת לשנה עבור כל חולי הסוכרת.  שילוב תוצאות חריגות בבדיקה זו עם בדיקת תפקודי כליות (GFR) מאפשר לאתר מטופלים בסיכו לנזק כלייתי או כאלה שכבר פיתחו מחלת כליות כרונית. טיפולים הכוללים תרופות להורדת לחץ דם, תכשירים מקבוצת מעכבי SGLT-2  וכן התרופה קרנדיאה – תכשיר לא סטרואידי המעכב קולטנים למינרלקורטיקואידים ותורם להפחתת הסיכון לפגיעה כלייתית חמורה.

• טרשת עורקים

טרשת עורקים מגבירה משמעותית את הסיכון להתקפי לב, אירועים מוחיים ומחלות כלי דם פריפריות. תסמיני המחלה הם: רמות גבוהות של סוכר בדם הפוגעות בדפנות כלי הדם. שינויים בפרופיל השומנים בדם ונטייה מוגברת לקרישיות יתר של הדם.

טיפול מונע הוא –  שמירה על רמות סוכר תקינות בדם, הפסקת עישון, איזון לחץ דם ורמות שומנים בדם, תזונה מאוזנת ופעילות גופנית סדירה.  כיום ישנן תרופות לסוכרת שהוכחו כיעילות במניעת טרשת עורקים. חשוב להתייעץ עם הרופא המטפל לגבי התאמת הטיפול. במיוחד עבור מטופלים שכבר סובלים ממחלות כלי דם.

סיבוכי סוכרת שמופיעים עקב בעיה מסויימת בגוף:

• חמצת קטוטית סוכרתית

חמצת קטוטית מתפתחת בקרב חולי סוכרת סוג 1 שהפסיקו טיפול באינסולין. ברגע שמפסיקים אינסולין, הגוף נאלץ לפרק שומנים וכתוצאה מכך נוצרים "גופי קטו" והם מורידים את רמת ה ־ PH בדם. נוצר מצב שנקרא חמצת מטבולית – מצב רפואי קריטי המאופיין בהתייבשות ושינויים משמעותיים ברמות האשלגן בדם.

סיבוכי סוכרת שמופיעים בטווח הקצר הם:

• הצורך למתן שתן בתדירות גבוהה: הסיבה לכך היא, הזליגה של הסוכר העודף בדם למחזור השתן
• תחושת יובש והתייבשות – גם סיבוך של רמות סוכר גבוהות בדם
• תחושת צמאון שבעקבותה נוטים לשתות יותר מהרגיל
• ירידה במשקל
• הטיפול התרופתי יכול ליצור מצב של רמות סוכר נמוכות בדם – היפוגליקמיה

כיצד ניתן לטפל ולמנוע מצב של היפוגליקמיה?

היפוגליקמיה נוצרת כאשר ערך הוסכר בדם הוא נמוך מהרגיל, מצב שיכול להיווצר מהטיפול התרופתי של המטופל. התסמינים של המצב הרפואי הזהיכולים להוביל לאובדן הכרה, רעידות, תחושת ערפול, חוסר יציבות. במקרים כאלה יש לצרוך גלוקוז באופן מיידי.