נמק ברגל

נמק ברגל היא מחלה קשה הנגרמת בעיקר כתוצאה מחוסר אספקת דם או זיהום חיידקי חמור המאופיינת במוות רקמות הגוף בכף הרגל.

מוות של הרקמות יכול להתפשט במהירות אם הוא לא מטופל בזמן ועלול להוביל לסיבוכים בריאותיים משמעותיים ואף לקטיעה.

נמק ברגל מהווה סיכון משמעותי לחיים. בדרך כלל תאים בגוף מקבלים אותות מתאים שכנים ברקמה הסובבת. אותות אלה ממלאים תפקיד מכריע בעידוד התאים להמשיך במחזור התא שלהם ולקיים תהליכים מטאבוליים.

עם זאת כאשר מספר ניכר של תאים מתים, הם מפסיקים לשדר אותות חיוניים לתאים סמוכים ובכך מאפשרים את התפשטות הנמק בקצב מהיר.

נמק ברגל תסמינים

התחלה של נמק ברגל כוללת מגוון תסמינים, שחלקם ייחודיים לסוג הנמק הספציפי, בעוד שאחרים משותפים לכל הסוגים:

• נפיחות באזור הפגוע
• כאבים בעוצמות שונות
• אובדן תחושה
• שינויים בצבע העור
• הפרשת נוזלים מהאיבר הפגוע
• עלייה בחום הגוף
• דופק מהיר
• במקרים חמורים – קשיי נשימה, בלבול, ירידה בתיאבון, הקאות ואף מצב של הלם.

זיהוי התחלה של נמק ברגל על ידי איתור וזיהוי הסימנים המוקדמים, הכוללים שינוי צבע העור, כאבים והפרשות בעלות ריח רע, הינו קריטי לטיפול מהיר ולמניעת נזקים נוספים. פגיעה בסיבי העצב התחושתיים עלולה להוביל לרגישות יתר לכאב, תחושות צריבה או חום בגפיים, ובסופו של דבר לאובדן תחושה. כאשר אובדת התחושה, קיים סיכון מוגבר לפציעות בלתי מורגשות בכפות הרגליים. פציעות אלו, בשילוב עם אספקת דם לקויה לגפיים, עלולות להוביל להתפתחות של כיבים עמוקים שעשויים להגיע עד העצם.

במקרים של מחלת סוכרת שאינה מאוזנת כמו שצריך, אספקת הדם לרגליים נפגעת, וגם תפקודם של תאי הדם הלבנים, החיוניים למלחמה בזיהומים, לקוי. פגיעה כפולה זו גורמת לקשיים גדולים יותר בריפוי כיבים ובמאבק בזיהומים בעצמות. כדי למנוע את התפשטות הזיהום, לעיתים קרובות נדרש לכרות את הרגל הפגועה. סוכרת היא הגורם המוביל לכריתת רגל שאינה נובעת מטראומה בעולם המערבי.

הגורמים להתפתחות נמק ברגל

נמק ברגל נגרם בעיקר כתוצאה מטראומה פיזית, מה שמוביל לכאב ולפוטנציאל להרס או לתפקוד לקוי של מפרקים. בשלבים הראשונים של נמק העצם, התערבות כירורגית יכולה לסייע בהאטת התקדמות המחלה או בעצירתה.

• זיהומים חיידקיים עזים
• סוכרת
• פציעות גופניות הפוגעות בכלי הדם
• קריש דם החוסם את זרימת הדם לרקמות

המצב מתבטא בצורות שונות. כגון נמק יבש, שבו הרקמה מתייבשת ומתכווצת, ונמק רטוב, הכולל זיהום חיידקי ועלול לגרום לנפיחות ושלפוחיות.

4 סוגים של נמק ברגל ושיטות הטיפול

טיפול בנמק ברגל – הסרת הרקמה המתה

עד לאחרונה, לא היה טיפול לנמק. כאשר הגישה העיקרית הייתה הסרה של הרקמה המתה. הדבר מושג באמצעות:

• הטריה – הסרת רקמה נמקית, המשמשת בדרך כלל לנמק שטחי על פני העור.
• נשירה טבעית של הרקמה.
• הסרה כירורגית (קטיעה) של האיבר הפגוע.
• במקרים בהם קיים זיהום חיידקי, טיפול אנטיביוטי נרחב עשוי להוביל לשיפור.
• אסטרטגיות טיפול חדשות המתפתחות עבור נמק מתמקדות בשחזור כירורגי ופלסטי של האיבר הפגוע, במיוחד במטרה לשקם כלי דם שנהרסו.

טיפול מנע הוא משמעותי ביותר עבור אנשים בסיכון גבוה. כגון אלו הסובלים מטרשת עורקים חמורה, מעשנים וחולי סוכרת. על אנשים אלה להקפיד על נוהלי היגיינה קפדניים עבור ידיהם ורגליהם. לטפל באופן מיידי בכל פציעה באזורים אלו. במקרים מסוימים, ניתוח מעקפים עורקיים, במיוחד ברגליים, עשוי להיות נחוץ כדי לשפר את זרימת הדם ההיקפית.

צפו בסרטון המלצה של המטופלת שלנו נני אורן

כיצד מחלת הסוכרת פוגעת בכלי הדם?

סוכרת לא מאוזנת מגבירה את הסיכון שיגרם נזק לכלי דם גדולים וקטנים בכל הגוף. יש לייצר איזון במהלך הטיפול במחלת הסוכרת והמצבים הנלווים לה היא קריטית למניעת סיבוכים פוטנציאליים אלה. נזק בכלי דם גדולים בא לידי ביטוי כטרשת עורקים. המשפיעה על העורקים הכליליים המספקים דם לשריר הלב, כלי דם המזינים את המוח, ואלה המשרתים את הגפיים. מדובר בנזק וסקולרי אשר מגביר את הסיכון לחוות התקפי לב, שבץ, הידרדרות קוגניטיבית המובילה לדמנציה, ופגיעה בזרימת הדם לגפיים. בקרב אנשים עם סוכרת, שבץ והתקפי לב הם הגורמים המובילים לתמותה.

כיצד פגיעה בכלי הדם הקטנים באה לידי ביטוי?

• פגיעה בראייה – סיכוי לעיוורון

נזק למערכות כלי הדם הזעירים יכול לגרום לפגיעה ברשתית, בכליות ובסיבי העצבים. נזק לרשתית עלול להפחית את חדות הראייה, ועלול להוביל לעיוורון, בעוד שנזק לכליות יכול להוביל לתפקוד לקוי של הכליות, המצריך דיאליזה. סוכרת היא הגורם המוביל לעיוורון ולצורך בדיאליזה בעולם המערבי.

• פגיעות עצביות – נזק למערכת האוטונומית

פגיעה בכלי דם קטנים עלולה להוביל גם לסוגים פחות שכיחים של פגיעות עצביות. אלה כוללות נזק לסיבי עצב מוטוריים החיוניים להפעלת שרירים. מה שמוביל לחולשת שרירים מקומית. כמו גם פגיעות בעצבים המווסתים את מערכת העצבים האוטונומית, האחראית על תפקוד המעיים ואיברים פנימיים אחרים. נזק כזה למערכת האוטונומית עלול לשבש את תנועתיות מערכת העיכול ותפקוד המעיים, ולהוביל לשלשולים או לעצירות, בעיות בהתרוקנות הקיבה הגורמות לתחושת מלאות מוקדמת, בחילות וספיגת מזון איטית לזרם הדם. דבר זה, בתורו, מוביל לעלייה מאוחרת ברמות הסוכר בדם.

כיצד ניתן להפחית את הנזק למערכת האוטונומית?

השגת איזון מיטבי של רמות הסוכר בדם משפיעה באופן מינימלי בלבד על סיבוכים בכלי הדם הגדולים. ניתן למתן אותם על ידי ויסות רמות הכולסטרול ולחץ הדם באמצעות תרופות מתאימות. יתרה מזאת, קיימת כיום קבוצה חדשה של תרופות לסוכרת, המכונות מעכבי SGLT2, [מונעות ספיגה מחדש של גלוקוז על ידי הכליות. מה שמוביל להפרשתו בשתן.

תרופות אלו הוכחו כמפחיתות את התחלואה והתמותה הקשורות למחלות לב. במיוחד על ידי הפחתת אי ספיקת לב. בנוסף, תרופות שהן אנלוגים של GLP1 הוכחו כמפחיתות את הסיכון לתחלואה ולתמותה הקשורות למחלות לב וכלי דם.

תשובות לשאלות נפוצות בנושא נמק ברגל