נוירופתיה סוכרתית נובעת מנזק עצבי היקפי כתוצאה מסוכרת, ומאופיינת בתסמינים המעידים על תפקוד לקוי של העצבים ההיקפיים בקרב חולי סוכרת, לאחר שנגלו גורמים אפשריים אחרים לנוירופתיה. היא מהווה את הסיבוך השכיח ביותר של סוכרת והיא הצורה השולטת של נוירופתיה בעולם המערבי.
בעת אבחון הסוכרת, נוירופתיה קיימת כבר אצל 10%-18% מהאנשים, מה שמעיד על כך שפגיעה עצבית יכולה להתרחש גם כאשר רמות הסוכר בדם גבוהות מעט בלבד, בטווח הנחשב לטרום סוכרת. לפיכך, מומלץ לבצע בדיקות לגילוי נוירופתיה סוכרתית לכל אדם המאובחן כסוכרתי מסוג 2 ולסוכרתיים מסוג 1 החיים עם המחלה חמש שנים או יותר.
נוירופתיה פוגעת משמעותית באיכות החיים של חולי סוכרת. קיימות תסמונות קליניות שונות הקשורות לנוירופתיה סוכרתית, כאשר התסמינים שונים בהתאם לעצבים שנפגעו. הנזק יכול להתרחש בכל חלק בגוף אך הוא פוגע בעיקר בגפיים. 40% עד 50% מהסובלים מנוירופתיה סוכרתית מדווחים על כאב.
כאשר עוצמת הכאב של הנוירופתיה הסוכרתית הופכת להיות חזקה במיוחד, ופוגעת באיכות חייו ותפקודו היומיומי של החולה, היא מכונה נוירופתיה סוכרתית כואבית. בנוסף, לנוירופתיה סוכרתית תרומה משמעותית לתחלואה עקב זיהומים חוזרים וכיבים בגפיים התחתונות, כאשר 4%-10% מחולי הסוכרת בקהילה סובלים מכיבים סוכרתיים.
התפתחות של כיבים וזיהומים קשורה לירידה בתחושת הכאב או לחוסר תחושה מוחלט, מה שפוגע ביכולת הגוף לאותת על לחץ יתר או נזק לרקמות. בנוסף, היצרות וחסימה של כלי דם עלולות להפחית את זרימת הדם ואספקת החמצן לאזור הפגוע, מה שעלול להוביל לנמק ובמקרים מסוימים אף לקטיעה. ברוב המקרים, ניתן היה למנוע כיבים אלה באמצעות חינוך יומי נכון לטיפול עצמי בכף הרגל. מטופלים עם כף רגל סוכרתית נזקקים לעיתים קרובות לאשפוז לתקופות ארוכות יותר בהשוואה לאשפוזים אחרים עקב סיבוכים הקשורים לסוכרת.
גורמים להתפתחות נוירופתיה סוכרתית:
מחקרים מצביעים על כך שרמות סוכר גבוהות בדם (היפרגליקמיה) וחוסר באינסולין הם גורמים מרכזיים בהתפתחות נוירופתיה סוכרתית . ההסתברות לפתח נוירופתיה סוכרתית עולה גם עם משך המחלה, הגיל ומשך הזמן בו אדם סובל מהמחלה. בנוסף, גורמי סיכון קרדיווסקולריים כגון לחץ דם גבוה, רמות גבוהות של שומנים בדם (היפרליפידמיה), השמנת יתר ועישון קשורים להתפתחות נוירופתיה סוכרתית .
מניעת נוירופתיה:
גורמי הסיכון העיקריים להתפתחות נוירופתיה בחולים עם סוכרת הם משך המחלה ורמות הסוכר בדם. לכן, שמירה על איזון רמות הסוכר בדם היא קריטית.
שמירה על איזון הסוכרת יכולה למנוע או להאט את התקדמות הנוירופתיה .
גורמי סיכון למחלות קרדיווסקולריות קשורים גם הם להתפתחות נוירופתיה, ולכן אימוץ אורח חיים בריא, הכולל תזונה נכונה, הימנעות מעישון ופעילות גופנית, הוא מועיל.
טיפול בנוירופתיה סוכרתית:
הטיפול כולל מספר עקרונות מרכזיים:
מעקב קבוע וחינוך המטופל חיוניים לטיפול סוכרת. ניהול סוכרת הוא חיוני להפחתת הסיכוי לסיבוכים, כולל נוירופתיה. מחקרים הראו ירידה של 60% בשכיחות הנוירופתיה הסוכרתית בחולי סוכרת מסוג 1 ששמרו על איזון גלוקוז הדוק לאורך תקופה של 10 שנים. טיפול אנטי-סוכרתי אינטנסיבי נמצא גם כמשפר את הנוירופתיה בחולים שכבר סובלים ממצב זה .
הפחתת גורמי סיכון אחרים – מחקרים הראו כי ניהול גורמי סיכון קרדיאליים באמצעות אורח חיים בריא, הכולל תזונה, פעילות גופנית והפסקת עישון, יכול להפחית משמעותית את הסיכון לנוירופתיה.
מחקר הדגיש כי גישה משולבת לטיפול בחולי סוכרת מסוג 2, שכללה שינויים באורח החיים ותרופות להורדת לחץ דם, הפחיתה את הסיכון היחסי לנוירופתיה סוכרתית אוטונומית בהשוואה לטיפול סטנדרטי בסוכרת .
צמצום נזקי העצבים באמצעות תרופות שונות ותוספי תזונה. חומצה אלפא-ליפואית, נוגד חמצון טבעי חזק החיוני לתהליכים רבים, הוכחה כמפחיתה ביעילות את הסימפטומים של נוירופתיה סוכרתית ועשויה לסייע בהורדת רמות הסוכר בדם בשילוב עם טיפולים אחרים. טיפול מניעתי כף רגל סוכרתית כרוך בשליטה קפדנית בסוכרת ובטיפול בכפות הרגליים כדי למנוע או לטפל בפציעות וזיהומים. בדיקות רפואיות סדירות הן המפתח למניעה מוקדמת.
ניהול כאב:
לא כל חולי הסוכרת הסובלים מנוירופתיה חווים כאב. עבור אלו שכן, הטיפול בנוי ומדורג:
שלילת סיבות לא סוכרתיות לכאב.
- טיפול יעיל של מחלת סוכרת: מחקרים מראים כי סוכרת מאוזנת היטב מפחיתה את שכיחות והתקדמות הנוירופתיה.
- שימוש בתרופות נוגדות דיכאון, נוגדות פרכוסים/אופיואידים.
- שילוב תוספי תזונה כמו חומצה אלפא-ליפואית.
- שקילת הפניה למרפאת כאב וחקירת טיפולים משלימים כמו דיקור ורפלקסולוגיה.
ישנן מספר שיטות המשמשות לאבחון נוירופתיה סוכרתית אצל אנשים עם סוכרת:
- UKST: גישה אבחונית זו משלבת הערכה גופנית עם שאלון כדי לאסוף תובנות לגבי מצב בריאותו של המטופל.
- ציון סינון נוירופתיה מישיגן: שיטה זו משלבת בירור עם בדיקה גופנית, כולל אלקטרומיוגרפיה המתבצעת על חמישה עצבים המושפעים לעיתים קרובות מהמחלה.
- בדיקת מזלג רטט: טכניקה זו כוללת שימוש במזלג רטט כדי להעריך את התגובה התחושתית של המטופל כאשר מקישים עם המזלג על גופו.
- בדיקת EMG: בדיקה זו, המתבצעת על ידי נוירולוג, משמשת לאבחון מצבים ופציעות המשפיעים על מערכת העצבים ההיקפית.
- בדיקות אלקטרופיזיולוגיות: בדיקות אלו מעריכות את תגובת מערכת העצבים הסימפתטית ובלוטות הזיעה.




